טסגאו ואח' נ' רהיטי זילבר בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שלא היתה צריכה להיות כלל מוגשת לבית המשפט.

התובע בזבז לא רק את זמנו וזמנו של הצד שכנגד, אלא גם את זמנו של בית המשפט.

התובע הזמין וקיבל ארון מהנתבעת וכן התחייב לשלם סך של 150 ₪ בגין הובלה. כשהגיע הארון לביתו, הוא גילה כי מדף אחד חסר ולכן לא שילם למוביל אשר אינו כל צד בתיק זה את סכום ההובלה ובתביעתו הוא דורש 2,500 ₪ בגין צער ועוגמת נפש.

נציג הנתבעת טען גם בכתב הגנתו וגם בדיון כי המדף נמצא בחנות והודע על כך לתובע.

לאחר שמיעת הצדדים אני קובעת כי על התביעה להדחות עם צו להוצאות .

אני קובעת כי לא היתה כל עילה בדין לאי תשלום הסך של 150 ₪ למוביל. כמו כן אני קובעת כי על התובע לפני הגשת התביעה אם בכלל לצמצם הוצאותיו ונזקיו והיה עליו לסור לנתבעת ולקחת את המדף במיוחד לאור העובדה כי הצליח להתחמק שלא כדין מתשלום הסך של 150 ₪ שלא נתבע עד כה על ידי המוביל.

התביעה עומדת על רצונו של התובע לקבל אלפי שקלים כעוגמת נפש וצער בגין אי קבלת מדף כאשר יכול היה לקבלו ולקחתו בקלות מהחנות הנתבעת.

במקרה זה לא רק שהתובע הפר הסכם ולא שילם דמי ההובלה, אלא גם מבקש כי יובילו לו את המדף חינם אין כסף ועוד מוסיף ואומר כי נגרם לו צער ועוגמת נפש עקב העובדה שלא עשו כך .

מדובר בתביעת סרק כאמור שבית המשפט בזבז זמנו וכן גרם להוצאות לצד שכנגד.

לפיכך אני קובעת כי התביעה נדחית ועל התובע לשלם הוצאות בסך של 800 ₪ לצד שכנגד בתוך 30 יום מהיום.

בתי המשפט אשר עמוסים בתיקים רבים ולא יתכן לבזבז זמנו של בית המשפט בתיק כגון זה שאין לו אף בסיס או זנב ראייה או עילה חוקית . התובע הוא זה שגרם עוגמת נפש לגורמים אחרים ועל כן עליו לשלם ההוצאות.

מספר ת.ז. התובע 309712156.

ניתן והודע היום כ"ג אלול תשע"א, 22/09/2011 במעמד הנוכחים.

זהבה קאודרס-בנר, שופטת

הוקלד ע"י יהודית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: